בציור מתואר כלב חמוד עם הבעה אנושית, עוטה כובע צהוב מצמר, כמו בן אדם. הרקע מלא באלמנטים עליזים וצבעוניים כמו לבבות, פרחים ועצם, שמדגישים את הקשר החברי והמשעשע בין הכלב לאדם. היצירה מבטאת את הרעיון שהכלב הוא לא רק חיית מחמד, אלא חבר אמיתי, ממש כמו אחד מאיתנו.
מעבר לחמידות, היצירה מבקשת להעביר מסר עמוק יותר: הכלב אינו רק "חיית מחמד", אלא ישות מלאה ברגש, בעלת מקום בעולם שלנו – שווה ערך, שותף לרגעים, ואולי אפילו מראה שמשקפת אותנו עצמנו. הכובע מסמל את היכולת של הכלב "ללבוש" תכונות אנושיות – חום, הומור, שייכות – בדיוק כפי שאנחנו לעיתים מאמצים ממנו נאמנות, פשטות ואהבה ללא תנאים.